מצב סיפור
דיוקן עצמי עם המוות המנגן בכינור
המוות רוכן מעל כתפו של בקלין ומנגן בכינור, בעוד האמן מקשיב ובידיו פלטה ומכחול.
- בקלין עוצר עם פלטה ומכחול כשהמוות מנגן מאחוריו.
- הצייר מביט הצדה, ערני ומקשיב.
- גולגולת המוות מופיעה קרוב מאחורי ראש הצייר.
- בכינור מיתר אחד: הנמוך ביותר, מכוון לסול.
- אצבעות גרמיות מופיעות לצד כתפו הכהה של הצייר.
- הפלטה והמכחול נשארים בידיו בזמן ההפסקה.
מה מתאר הציור דיוקן עצמי עם המוות המנגן בכינור?
בקלין עוצר עם מכחול ביד אחת ופלטה באחרת. עיניו פונות הצדה כששלד רוכן קרוב מאחוריו ומנגן בכינור. הכלים מזהים אותו כצייר; הדמות השנייה מביאה את המוות לדיוקן העצמי.
היצירה מ־1872 מציבה את שתי הדמויות מול רקע כהה וכמעט ריק. המרחק בין הפנים החיות לגולגולת קטן. עור חם, עצם חיוורת ובגד כהה מבהירים במיוחד את משטחיהם השונים.
למה המוות מנגן בכינור?
הבעת האמן ערנית יותר משהיא מבוהלת בגלוי. המכחול שבידו ומבטו הצדה מציעים הפרעה, רגע של הקשבה. התמונה אינה אומרת בדיוק מה הוא חושב, אך הופכת את תשומת לבו לחלק מהנושא.
המוות קרוב כל כך שהגולגולת כמעט נוגעת בראש הצייר. הכינור מכניס את הצליל המדומיין למרחב הצר. פעולה מוזיקלית מוכרת גורמת להאנשת המוות להיראות נוכחת ולא רחוקה.
המוזיאון מזהה את מיתרו היחיד של הכינור כמיתר הנמוך ביותר, המכוון לסול. הפרט מעניק למוזיקה המדומיינת מנעד מסוים. הוא גם הופך את הדיוקן לתמונת הקשבה: פנים מגיבות לדבר שהבד הדומם אינו יכול להשמיע.
מה משמעות השלד?
הסצנה נשענת על מסורת ממנטו מורי, שבה גולגולת או שלד מזכירים לחיים את המוות. בקלין משלב את הסימן המוכר בכלי מקצועו. יצירה אמנותית ומודעות לתמותה תופסות אותו מרחב קטן.
הגלריה הלאומית הישנה בברלין, שרכשה את הציור ב־1898, מציינת שבקלין צייר אותו במינכן. הוא הכיר את תמונות מחול המוות של הנס הולביין הבן ואת שרידי מחול המוות המפורסם בעיר הולדתו באזל, כך שמסורת הממנטו מורי הייתה מוכרת לו. (Staatliche Museen zu Berlin, Alte Nationalgalerie)
אבל המוזיאון מדגיש שהצייר אינו מבוהל: הוא מקשיב, והמוות אינו לוקח את המכחול מידו. המוזיאון קורא את העצירה כרגע של השראה, תפנית חדשה בממנטו מורי הישן, ומצטט ביקורת משנת 1898 בכתב העת Pan ששמעה בציור לא ממנטו מורי אלא „ממנטו ויוורה”, תזכורת לחיות. (Staatliche Museen zu Berlin, Alte Nationalgalerie)
איך בנה בקלין את הדיוקן העצמי?
החשכה מבליטה את המכחול, הפלטה, הפנים והכינור. אצבעות גרמיות מופיעות ליד כתף האמן, קרוב לכלי. בהיעדר נוף רחב שיוליך את העין הלאה, הקשב נע בין הצייר לדמות שמאחוריו.
הדיוקן העצמי נותר תלוי בהפסקה. בקלין מחזיק באמצעים להמשיך לעבוד, אך כרגע הוא מקשיב. התמונה משאירה את היצירה ואת מודעות המוות זו לצד זו בלי להפוך את היחס ביניהן להוראה פשוטה.
לראות מקרוב
Alte Nationalgalerie · Berlin
יש לבדוק אילו יצירות מוצגות, תאריכים מיוחדים ותנאי כניסה.
מידע רשמי למבקרים ↗מקורות וקריאה נוספת
- דיוקן עצמי עם המוות המנגן בכינור — Staatliche Museen zu Berlin, Alte Nationalgalerie
- ביוגרפיה של האמן: ארנולד בקלין (ויקיפדיה, באנגלית)
- דיוקן עצמי עם המוות המנגן בכינור (ויקיפדיה, באנגלית)