מצב סיפור
האנג'לוס
שני אנשים מפסיקים את איסוף תפוחי האדמה לתפילת אנג'לוס.
- העבודה נעצרת. הפעמון צלצל.
- היא משלבת ידיים. הוא מחזיק את הכובע.
- סל תפוחי אדמה ביניהם.
- הרחק, צריח זעיר. שם נמצא הפעמון.
- מילה זכר את זה מילדותו: המשפחה שלו הייתה עוצרת את העבודה לקול הפעמון כדי להתפלל.
- דאלי היה אובססיבי לציור הזה. בסל ההוא הוא ראה ארון קבורה של ילד.
„האנג'לוס” הוא ציור של ז'אן-פרנסואה מילה, שנוצר בין 1857 ל־1859, של גבר ואישה שהפסיקו לאסוף תפוחי אדמה באור הערב כדי לומר את תפילת האנג'לוס; הוא שייך למוזיאון אורסה בפריז.
מה מתאר האנג'לוס?
מילה צייר את ההפוגה הזאת בין 1857 ל־1859. גבר ואישה הפסיקו את איסוף תפוחי האדמה כדי לומר אנג'לוס, תפילה קתולית המזכירה את הבשורה למרים.
הגבר משמאל מחזיק את כובעו לפניו. האישה מימין מצמידה את ידיה ומרכינה את ראשה. פניהם נשארים בצל, ולכן המחוות נושאות את הסצנה.
למה יש מי שמוצאים את האנג'לוס מבשר רעות?
משמאל ניצב קלשון להוצאת תפוחי אדמה, ובין כפות רגליהם מונח סל תפוחי אדמה. מאחורי האישה יש שקים על המריצה. החפצים מחברים את רגע התפילה לעבודה גופנית.
צריח כנסייה זעיר עולה באופק מימין. הוא מחבר את השדה לפעמון הרחוק המסמן את שעת התפילה, אף שלא מוצג טקס בכנסייה.
חלק גדול מהאימה מגיע מסלבדור דאלי. ביוני 1932, כך כתב, דמות האנג'לוס עלתה פתאום במוחו, והוא בנה סביבה ספר שלם. כשהספר ראה אור לבסוף ב־1963, הוא כלל צילום רנטגן שהלובר ערך לבקשתו, ובו נראית צורה כהה באדמה לרגלי בני הזוג. דאלי טען שזה ארון הקבורה של בן מת שמילה כיסה בצבע; זו נשארת הפרשנות שלו. גם זיכרון של מילה עצמו מטיל צל: סבתו הייתה עוצרת את עבודת המשפחה כדי לומר את התפילה לעילוי המתים המסכנים. (The Dalí Museum)
איך מילה בנה את הקומפוזיציה של האנג'לוס?
אור ערב חמים מתפשט בשמים מאחורי הדמויות הכהות. אדמה חומה ממלאת את קדמת התמונה. קו האופק הנמוך גורם לשניים להיראות גבוהים מול מרחב האור הגדול.
ב־1865 נזכר מילה במנהג מילדותו: המשפחה עצרה את העבודה בשדות לצליל הפעמון כדי לומר אנג'לוס. הציור נשען על הזיכרון הזה של תפילה הקוטעת יום רגיל.
מה קרה לאנג'לוס אחרי שמילה צייר אותו?
ציור השמן מודד רק 55.5 על 66 סנטימטרים, אך הדמויות נראות מונומנטליות. מילה מעניק לחיי הכפר את תשומת הלב המתמשכת של הריאליזם וציירי ברביזון.
זה התחיל כהזמנה שאיש לא בא לאסוף: Fondation Napoléon מציינת שתומס גולד אפלטון, אמריקאי שעבר בפריז, הזמין את הציור ומעולם לא חזר לקחת אותו. שלושה עשורים אחר כך הוא היה עניין לאומי. מוזיאון אורסה מספר שהציור עורר גל מדהים של להט פטריוטי כשהלובר ניסה לקנות אותו ב־1889. סלבדור דאלי העריץ אותו, משוגע חתך אותו ב־1932, ובמהלך המאה ה־20 הבד הקטן הפך לאייקון מפורסם בעולם כולו. (מוזיאון ד'אורסה)
הציור נמצא במוזיאון אורסיי, מספר RF 1877, מעיזבונו של אלפרד שושאר שהתקבל ב־1910. נחזור לראשים המורכנים ולכלים הממתינים: העבודה נעצרה, והאנשים נשארים במרכז.
הפרטים במבט אחד
מקורות וקריאה נוספת
- האנג'לוס — מוזיאון ד'אורסה
- ביוגרפיה של האמן: Jean-François Millet (ויקיפדיה, באנגלית)
- האנג'לוס (ויקיפדיה, באנגלית)