Everyday A Painting

מצב סיפור

ייסורים

אוגוסט פרידריך אלברכט שנק · 1878 · שמן על בד · 151 x 251.2 cm · הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן

כבשה שומרת על הטלה המת שלה, בעוד עורבים ממתינים מעניקים לצער של בעל חיים ממדים של טרגדיה ציבורית.

ייסורים, מאת אוגוסט פרידריך שנק: כבשה מרימה את ראשה מעל טלה השרוע בשלג, מוקפת טבעת של ציפורים שחורות תחת שמיים אפורים.
ייסורים, אוגוסט פרידריך אלברכט שנק, 1878. Google Art Project / Wikimedia Commons · אוגוסט פרידריך אלברכט שנק · ייסורים · 1878 · National Gallery of Victoria, Melbourne · נחלת הכלל
  1. היא שומרת על טלה שכבר מת.
  2. ראש מורם. פה פתוח. היא לא זזה.
  3. הסתכלו בשלג ליד פיו. עקבה קטנה של דם.
  4. עכשיו הסתכלו סביבם. עורבים. מעגל שלם, מחכה.
  5. אין מחסה. רק שלג ושמיים כבדים.
  6. הוצג בסלון של פריז, צויר בגדול, כמו טרגדיה ציבורית.
  7. היא לא יכולה להחזיר אותו לחיים. ובכל זאת נשארת, בין הגופה לציפורים.

„ייסורים” הוא ציור משנת 1878 מאת אוגוסט פרידריך שנק, המתאר כבשה העומדת מעל טלה המת בשלג בעוד טבעת של עורבים מתהדקת סביבה; הוא נמצא בגלריה הלאומית של ויקטוריה במלבורן.

מה מתרחש בציור ״ייסורים״?

כבשה עומדת מעל הטלה המת שלה בנוף מושלג. סביבם מתאספים עורבים כהים רבים וממתינים. שנק מבליט מיד את בעלי החיים הבהירים מול טבעת הציפורים, ומציב הגנה ופגיעוּת במרכז הסצנה. (הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן)

הכבשה מרימה את ראשה בפה פתוח. גופה נשאר מעל הטלה, בעוד ראשה פונה ממנו והלאה. כך תנוחתה משלבת התנגדות ומצוקה. אין מחסה נראה לעין בקרבת מקום, רק אדמה חשופה וציפורים ממתינות.

הטלה שוכב ללא תנועה תחת אמו בשלג. עקבת דם קטנה ליד פיו הופכת את האובדן למוחשי. גופו הבהיר מושך את העין לפני שאנו קולטים לגמרי את מספר הציפורים הסובבות אותו.

מדוע העורבים מתאספים?

העורבים אינם רק רקע כהה. צורותיהם החוזרות מפנות את תשומת הלב לטלה, והמתנתם הופכת את מצבה של הכבשה לדחוף יותר. היא נשארת בין הגוף לציפורים, אף שאינה יכולה להשיב את החיים שעליהם היא שומרת.

נוף החורף מעמיק את תחושת החשיפה. השלג, האופק הנמוך והשמים הכבדים מציעים לעין מעט מפלט. שנק משאיר לקבוצה המרכזית מספיק מרחב כדי שנרגיש עד כמה הכבשה לבדה בתוך ההתקהלות.

ממדיו הגדולים של הציור מעניקים לנושא מן החי נוכחות של טרגדיה ציבורית. כשהוצג בסלון בפריז, הוא ביקש מהצופים להקדיש תשומת לב מתמשכת לסבל מחוץ לעולם האנושי. הגופים, הצבע והמרחקים מעבירים את הפנייה הזאת.

מה משמעות הציור?

הכותרת ייסורים מעודדת אותנו לזהות סבל בסצנה של בעלי חיים. שנק בונה את הפרשנות הרגשית באמצעות תנוחתה המגוננת של הכבשה והציפורים שנאספו סביבה. הקומפוזיציה מעוררת חמלה ומותירה לנו מקום להרהר בחוויית בעל החיים.

בחזרה למבט הכולל, אנו רואים שני סוגי תשומת לב המופנים לאותו גוף: הכבשה שומרת עליו, והעורבים ממתינים בקרבתו. שנק משאיר את הניגוד ללא פתרון. הטלה נשאר דומם, ונוכחותה המגוננת של האם מחזיקה במבטנו.

הפרטים במבט אחד

  1. היא שומרת על טלה שכבר מת.
  2. ראש מורם. פה פתוח. היא לא זזה.
  3. הסתכלו בשלג ליד פיו. עקבה קטנה של דם.
  4. עכשיו הסתכלו סביבם. עורבים. מעגל שלם, מחכה.
  5. אין מחסה. רק שלג ושמיים כבדים.
  6. הוצג בסלון של פריז, צויר בגדול, כמו טרגדיה ציבורית.
  7. היא לא יכולה להחזיר אותו לחיים. ובכל זאת נשארת, בין הגופה לציפורים.

איפה נמצא הציור ייסורים?

הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן

מקורות וקריאה נוספת

גלו ציור נוסף

ציורים מפחידים והסיפורים שמאחוריהם

עיין בכל סיפור הציורים · שאלות נפוצות