מצב סיפור
אודיסאוס והסירנות
אודיסאוס נקשר לתורן כדי לשמוע את הסירנות. ווטרהאוס נתן להן טפרים, והומרוס נתן לשירן הבטחה מוזרה בהרבה.
- סירנות אמורות להיות יפות. הביטו שוב. טפרים.
- אודיסאוס ביקש את זה. קשור לתורן, כדי לשמוע אותן שרות.
- הצוות שלו לא שומע כלום. שעווה בכל אוזן.
- אחת נוחתת על הסיפון, סנטימטרים מחותר. הוא לא שומע אותה.
- אצל הומרוס יש שתי סירנות. ווטרהאוס צייר שבע.
- נשות־ציפור, מכד יווני. המבקרים שנאו את הטפרים.
- למה להסתכן? השיר שלהן מבטיח לו את כל העתיד.
- הוא עבר את השיר. אף אחד מהחותרים האלה לא חזר הביתה.
„אודיסאוס והסירנות” הוא ציור משנת 1891 מאת ג׳ון ויליאם ווטרהאוס, המתאר את אודיסאוס קשור לתורן ספינתו בזמן שסירנות, המצוירות כציפורים עם ראשי נשים, צוללות סביב אנשי הצוות שאוזניהם אטומות; הוא תלוי בגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן.
מה מתאר הציור אודיסאוס והסירנות של ווטרהאוס?
ווטרהאוס מציג את הרגע מתוך האודיסאה של הומרוס שבו ספינתו של אודיסאוס חומקת על פני הסירנות, שפיתו מלחים בשירתן אל הסלעים. במקום נשים יפות, הוא צייר אותן כציפורים עם ראשי נשים.
לאחר שהמכשפה קירקה הזהירה אותו, בחר אודיסאוס לשמוע את השיר ולשרוד אותו. הוא ציווה על אנשיו לקשור אותו זקוף לתורן, ואם יתחנן שישחררו אותו, להדק את הקשרים עוד יותר. אצל הומרוס, שניים מאנשיו עשו בדיוק את זה.
למה הצוות לא שומע את הסירנות?
אודיסאוס של הומרוס לש עיגול שעווה עד שהתרכך בשמש ודחס אותו לאוזני כל חותר. חירשים למוזיקה, רכנו האנשים על המשוטים ודחפו את הספינה הלאה דרך המצר הצר.
סירנה אחת צנחה על הסיפון עצמו ורוכנת קרוב אל פניו של חותר. אחרות חגות סביב התורן והירכתיים. ווטרהאוס הופך את האיום למוחשי: כנפיים, נוצות, רגליים לופתות, הכול בהישג יד.
למה ווטרהאוס צייר את הסירנות כציפורים?
הסירנות של הומרוס הן זוג: הן שרות על “שני קולותינו”. כשהציור הוצג באקדמיה המלכותית ב־1891, ציין ה־Saturday Review שווטרהאוס צייר שבע, נשים מעל המותניים וציפורים מתחתן.
נשות־הציפור באו מכד יווני מהמאה החמישית לפנה״ס שבמוזיאון הבריטי. היו מבקרים שהעריכו את הלמדנות; אחרים מצאו את “טפרי הנשרים” גרוטסקיים ושאלו איך יצורים כאלה יכולים לשיר במתיקות.
ווטרהאוס לא המציא את נשות־הציפור. רוב המבקרים בתערוכת האקדמיה המלכותית של 1891 היו משוכנעים שלקח אותן מסטמנוס יווני מהמאה החמישית לפני הספירה, כד אחסון במוזיאון הבריטי שהיה מוכר היטב מאיור מודפס. מ. ה. שפילמן מ־Magazine of Art הודה שקשה לוותר על רעיון הסירנות הנשיות, אך הזכיר לקוראים שקולותיהן, ולא מראן, הם שכישפו את המלחים שחלפו על פניהן. The Times היה פחות סלחני: הוא כינה אותן הארפיות, עופות דורסים עם פני נשים, והתלונן שהציור אינו מעביר דבר מהשירה שכבלה את אודיסאוס. (הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן)
אצל הומרוס הסירנות קוראות לאודיסאוס בשמו ומבטיחות שמי שיקשיב ימשיך בדרכו חכם יותר, כי הן יודעות כל מה שקרה בטרויה וכל מה שעתיד לקרות בעולם. הפיתיון הוא ידע.
מה עלה בגורל אודיסאוס והסירנות אחרי 1891?
סר הוברט הרקומר, יועצה של הגלריה הלאומית של ויקטוריה בלונדון, קנה את הציור תמורת 1,200 ליש״ט ביוני 1891, והוא הגיע למלבורן בסוף אותה שנה. שם קבלת הפנים הייתה קשה יותר מאשר בלונדון. מכתבים ל־Argus כינו את הרכישה בזבוז של כספי ציבור והעדפה של אמנות זרה על פני אמנות מקומית, ושני כותבים סברו שאודיסאוס נראה כמו פושע הקשור לתורן. הרקומר הגן על בחירתו בדפוס ב־1892. מאז נשאר הציור במלבורן; ב־6 בנובמבר 2026 ציינה ה־NGV שהוא מוצג בגלריה לציור אירופי של המאה ה־19, קומה 2, NGV International. (הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן)
הספינה חתרה הרחק והצוות התיר את קשריו. אבל בהמשך הספר ה־12, אחרי שהאנשים אכלו את בקר השמש, היכה זאוס בספינה בברק וכולם נפלו לים. רק אודיסאוס שרד.
הפרטים במבט אחד
איפה נמצא הציור אודיסאוס והסירנות?
הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן
מקורות וקריאה נוספת
- אודיסאוס והסירנות — הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן
- הסבר המוזיאון — הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מלבורן
- ביוגרפיה של האמן: ג׳ון ויליאם ווטרהאוס (ויקיפדיה)
- אודיסאוס והסירנות (ויקיפדיה, באנגלית)