מצב סיפור
מעגל הקסמים
ווטרהאוס נותן לקסם צורה גופנית באמצעות מעגל מצויר, יציבה מכוונת, כלים, עשן וציפורים ממתינות.
- היית קורא לה מכשפה. הציור אף פעם לא קורא לה כך.
- בתוך הקו, קדרה זוהרת מעל אש קטנה.
- השרביט שלה משרטט את הקו באבק, סביבה.
- דמויות מוזרות רצות לאורך שולי שמלתה הכחולה.
- שבעה עורבים, ספרה מבקרת אחת. שניים מסתתרים בעשן ובשמלה שלה.
- המגל שלה בצורת סהר. אולי טקס של ירח.
- את הקו הזה היא שרטטה בעצמה. האם הוא מרחיק משהו, או קורא לו פנימה?
„מעגל הקסמים” הוא ציור משנת 1886 מאת ג׳ון ויליאם ווטרהאוס, המתאר מכשפה המשרטטת על האדמה מעגל סביב עצמה וסביב קדרה מעלה עשן, בזמן שעורבים מתקבצים מחוצה לו; הוא שייך לגלריית טייט בלונדון.
מה מתאר „מעגל הקסמים”?
הציור בנוי סביב מחווה: אישה מסמנת מעגל באדמה במטה ארוך. זרועה ממשיכה את קו הכלי אל קצהו הזוהר. הפעולה קטנה, אך החפצים סביבה הופכים אותה למרכזו של טקס.
ווטרהאוס נותן לקסם צורה מוחשית באמצעות כלים וריכוז. האישה עומדת יחפה ליד קדרה מחוממת, ומחזיקה מגל מעוקל בידה האחרת. עמידתה התכליתית גורמת לסצנה להיראות כעבודה שכלליה אינם ידועים לנו.
מי היא המכשפה של ווטרהאוס, ולמה נועד המעגל?
המעגל מפריד את האישה ואת הקדרה מהציפורים שנאספו בחוץ. עשן עולה בתוך הגבול. הקרקע המסומנת מעניקה לטקס מבנה גלוי, אף שהציור משאיר את מטרתו המדויקת מסתורית.
היציבה מכוונת את תשומת הלב למשימה. המטה מאריך זרוע אחת באלכסון מטה, והיד האחרת אוחזת במגל קרוב יותר לגוף. הכיוונים השונים הופכים את הדמות לחוליה בין האדמה, הכלים והעשן העולה.
הכותרת נוקבת רק במעגל, לא באישה. במאמר שמובא באתר Victorian Web, ססיליה רוז מתארת מכשפה היוצרת מעגל של אש כדי לקיים בתוכו טקס מאגי. היא סופרת שבעה עורבים, שניים מהם מוסתרים בידי העשן והבגדים, רואה בטקס אולי טקס לרוחות הירח, ומצביעה על המגל בצורת סהר הירח שבידה השמאלית של המכשפה. רוז מציעה גם שקירקה, הקוסמת מ„אודיסיאה” של הומרוס, שווטרהאוס צייר לפחות ארבע פעמים, עשויה להיות הבסיס למכשפה הזו. אם הקו מגן עליה או מזמן משהו, הציור לעולם אינו מגלה. (The Victorian Web)
איך ווטרהאוס בנה את הקומפוזיציה של „מעגל הקסמים”?
הציפורים השחורות מתקבצות סביב השטח המסומן. צורותיהן הכהות קוטעות את האדמה הבהירה וחוזרות על הצללים העמוקים בנוף. מיקומן מבליט את הגבול בלי לומר מה הן מבינות או מתכוונות לעשות.
משטחים מדויקים וחפצים סמליים מחברים את הסצנה למסורת הפרה־רפאליטית שהשפיעה על ווטרהאוס. השמלה הכחולה, שוליה המעוטרים והלהב המעוקל מספקים פרטים לעיון, בעוד זהות האישה ואופי הטקס נותרים פתוחים.
מה עלה בגורל „מעגל הקסמים” אחרי 1886?
הנוף המאופק משאיר את תשומת הלב בחזית. צבעי אדמה מקיפים את השמלה הכחולה, האש הבהירה ועמוד העשן הגבוה. העשן מתחיל בקדרה ומוביל את המבט מעלה, מעבר לראש האישה.
הציור לא חיכה זמן רב לבית. בשורת הקרדיט שלו כתוב: נתרם בידי הנאמנים של Chantrey Bequest ב־1886, השנה שבה הוא מתוארך. הקרן הזו, שהוריש הפסל סר פרנסיס צ'נטרי ונוהלה בידי האקדמיה המלכותית, קנתה אמנות שנוצרה בבריטניה לטובת אוסף לאומי ציבורי; טייט מסבירה שרק אחרי ייסוד Tate Gallery ב־1897 הוקצתה הקרן לרכישותיה. כך ש„מעגל הקסמים” היה שייך לאומה אחת־עשרה שנה לפני שהגלריה שמחזיקה בו היום בכלל הייתה קיימת. (גלריית טייט)
הקו המצויר אוסף את הפרטים לקומפוזיציה אחת. בפנים נמצאים האישה, האש והקדרה; בחוץ ציפורים וקרקע פתוחה. ההפרדה מאפשרת פירושים של שליטה והגנה, והטקס הבלתי מוסבר משמר את מסתורין הציור.
הפרטים במבט אחד
מקורות וקריאה נוספת
- מעגל הקסמים — גלריית טייט
- ביוגרפיה של האמן: ג׳ון ויליאם ווטרהאוס (ויקיפדיה, באנגלית)
- מעגל הקסמים (ויקיפדיה, באנגלית)