מצב סיפור
שלושה במאי 1808
איש בחולצה לבנה מרים את זרועותיו לפני כיתת יורים. גויה הופך אותו לדמות הבהירה ביותר בסצנה של פחד ומוות קרב.
- פנס אחד. הוא מאיר את הקורבנות, אף פעם לא את הרוצחים.
- ידיים למעלה, רגע לפני הירי. יש שרואים פצעים בכפות ידיו, כמו של ישו.
- לחיילים אין פנים. רק שורה ארוכה של רובים.
- לרגליו, אלה שכבר נורו.
- מאחוריו, הבאים בתור. חלקם מכסים את פניהם.
- גויה ביקש לצייר את זה בעצמו. במלחמת האזרחים בספרד, הציור שרד תאונת משאית.
„שלושה במאי 1808” הוא ציור משנת 1814 מאת פרנסיסקו דה גויה, של כיתת יורים צרפתית המוציאה להורג אסירים לאחר המרד במדריד במאי 1808, ובמרכזו גבר בחולצה לבנה המרים את זרועותיו באור פנס; הוא שייך למוזיאון הלאומי של הפראדו במדריד.
מה מתאר הציור שלושה במאי 1808?
איש בחולצה לבנה מרים את זרועותיו לפני כיתת יורים. גויה הופך אותו לדמות הבהירה ביותר בסצנה של פחד ומוות קרב.
הכותרת מתייחסת להוצאות להורג בעקבות ההתקוממות במדריד במאי 1808. גויה צייר את העבודה ב־1814, במבט לאחור על אלימות הכיבוש הצרפתי.
למה גויה מאיר רק את הקורבנות?
פנס ניצב על הקרקע בין הקבוצות. הוא מאיר את הנידונים וחושף את פניהם, בעוד זהות החיילים נותרת מוסתרת.
זרועותיו הפתוחות של האיש המרכזי מנוגדות לשורת הרובים הסגורה. המחווה יכולה להזכיר דימויי קדושים מעונים, ובה בעת להישאר תנועתו של אדם מפוחד.
האור היחיד בציור בא מהפנס שעל הקרקע, כפי שמציינת היסטוריונית האמנות כריסטין זפלה. Fundación Goya en Aragón מציינת שהבוהק דמוי הקובייה שלו מעצים את האכזריות ואת הדם על האדמה. הוא גם מאפשר לכל נידון להראות את התגובה שלו: הקרן קוראת זעם באגרופים קפוצים, ייסורים בגבר בלבן, תחינה בזרועות שלובות וחרטה בידיים המורמות אל הפה. לחיילים, לעומת זאת, אין פנים. והביטו ביד ימין של הגבר: זפלה רואה בה את סטיגמות ישו. (Smarthistory)
איך גויה בנה את סצנת ההוצאה להורג?
החיילים מפנים אלינו גב. תנוחות וכלי נשק חוזרים גורמים להם להיראות כפועלים ככוח אחד.
גופות מוטלות בחזית ואסירים נוספים ממתינים מאחור. גויה מביא לסצנה אחת את התוצאה, את המעשה העומד להתרחש ואת הפחד ממה שיבוא.
מה קרה לציור שלושה במאי 1808 אחרי שגויה צייר אותו?
הגבעה הכהה והעיר הרחוקה כמעט אינן מציעות מוצא לעין. האור מחזיר אותנו שוב ושוב אל האנשים מול הנשק.
גויה ביקש את ההזמנה הזו. במכתב מ־24 בפברואר 1814 למועצת העוצרות הוא הציע להנציח את המעשים הבולטים וההרואיים ביותר של המרד. מה שמסר לא היה סצנת ניצחון, ו־Fundación Goya en Aragón מציינת שהשלטונות האבסולוטיסטיים החדשים לא קיבלו יפה לא אותו ולא את הציור הנלווה אליו, „שניים במאי 1808”. עד 1834 שניהם כבר היו במחסני הפראדו; הם הוצגו ב־1868, אחרי שהמוזיאון הולאם. ב־1937, בדרך לולנסיה במהלך מלחמת האזרחים, הבד הזה ניזוק בפינתו השמאלית התחתונה. גם מאנה וגם פיקאסו שאבו ממנו השראה. (Fundación Goya en Aragón)
הביטו שוב בפני האיש. הציור מעניק לאירוע היסטורי את כוחו דרך אדם שפחדו גלוי ויחיד במינו.
הפרטים במבט אחד
מקורות וקריאה נוספת
- שלושה במאי 1808 — מוזיאון הפראדו
- ביוגרפיה של האמן: Francisco de Goya (ויקיפדיה, באנגלית)
- שלושה במאי 1808 (ויקיפדיה, באנגלית)